top of page
חיפוש

אימון לקוסמים מתחילים

ree

אז מה זה בעצם אומר להיות קוסם?

קוסם אוחז בשרביט, וברגע שהוא רוצה משהו – הוא מניף אותו, לוחש כמה מילים מעוררות השראה כמו אברה קדברה – והמציאות פשוט משתנה.

הקסם קורה.

זה תמיד סיקרן אותי.

ליצור מציאות.

קראתי, חקרתי, הלכתי לסדנאות… ניסיתי להבין לעומק מה זה באמת אומר.

נדמה לי שההפך מקוסם, הוא קורבן.

מישהו שהחיים מובילים אותו, לאו דווקא לאן שהוא רצה להגיע.

לעבודה שהוא לא אוהב, למציאות שהוא לא בחר – ובלי תחושת יכולת לשנות את זה.

אז איך משנים?

סיפור קטן.

כשהייתי בצבא, בלי להבין למה ואיך, הגעתי לחי״ר.

מהרגע הראשון – רק רצים. רק מתאמנים.

ואני תמיד ראיתי את עצמי כ"לא מסוגל" – לא לרוץ, לא לנצח, לא להבין מה אני עושה שם.

כל שבוע מסע.

וכל שבוע – יותר קשה.

באחד המסעות בטירונות, שוב הייתי מאחור. נגרר. כואב. מתייאש.

החברים ניסו לעזור לי, למשוך אותי קדימה.

אבל בפנים הרגשתי שזו מלחמה אבודה.

הגוף גמור, האפוד והנשק חורכים לי את הכתפיים.

ואז פתאום – משהו זז.

אמרתי לעצמי – מה אם תנסה לרוץ קדימה?

מה אם זה לא חייב להיות ככה?

אז פשוט עשיתי את זה. רצתי.

ופתאום זה הצליח.

הצלחתי – וזה נתן לי כוח להמשיך.

לא רק לרוץ – אלא גם לעזור לאחרים.

הפכתי לזה שנמצא מקדימה, שמושך את האלונקה, שנותן יד למי שקשה לו.

אני לא שוכח את המבט של החברים שלי.

לא האמינו שקרה פה שינוי כזה.

גם אני לא יודע להסביר לגמרי מה קרה, חוץ מדבר אחד –

החלטתי.

החלטתי לאהוב את עצמי, לסמוך על עצמי, ולשנות את הסיפור שסיפרתי לעצמי על השירות הצבאי שלי.

הרבה שנים עברו מאז אבל מהרגע הזה – לא חזרתי אחורה.

ואני נושא את הרגע הזה איתי עד היום.

קוסם אמיתי – יוצר את חייו.

הנרטיב שלנו – הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו – פתוח לשינוי.

אם רק נסכים.

בכל פעם שאני מרגיש חוסר אונים, אני חוזר לרגע הזה.

בודק עם עצמי – מה הוביל אליו.

ומבין שוב: מה שהיה נכון כשהייתי ילד – לא חייב להישאר נכון היום.

זה מתחיל בקבלה.

קבלה של הילד הפנימי שלנו – זה שלפעמים פוחד, לפעמים מתבלבל.

לתת לו חיבוק. להגיד לו – לא נורא. אני איתך. אני מאמין בך.

וגם – להסכים, כמבוגרים, לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו.

את הפגמים. את הכישלונות. את ההצלחות. את המשכורת. את הקמטים.

רק מהמקום הזה – מתחיל הריפוי.

אהבה עצמית היא אהבה ללא תנאים.

אני אוהב את עצמי ככה. בדיוק ככה.

עם הדפיקויות ועם הכישרונות. עם ההצלחות – וגם עם מה שלא הצליח.

כי בסוף – אין לנו אף אחד חוץ מעצמנו.

באהבה,

איתי

מאמן ומלווה להתפתחות אישית הוליסטית

 
 
 

תגובות


bottom of page