שמי איתי. נשוי למרים ואבא לשלושה ילדים מופלאים – אלה, אביתר ואלינור. המשפחה שלי היא הבית שמזכיר לי כל יום למה אני כאן: כדי לאהוב, כדי לגדול, וכדי להראות לילדים שלי איך נראה אדם שמקשיב לנשמה שלו.
לא תמיד הייתי מאמן. בכלל. רוב חיי הייתי במירוץ – עבודה, אחריות, פרנסה, רצון להוכיח שאני שווה, שאני מצליח, שאני “בסדר”. עד שהבנתי משהו פשוט אבל מהפכני: אני חי יותר מדי בשביל העולם ופחות מדי בשביל עצמי. המשבר שלי לא הגיע בבת אחת. הוא הגיע לאט: עייפות, שחיקה, תחושת ריקנות שקטה. כאילו משהו בפנים קרא לי לעצור ולהקשיב, אבל אני המשכתי לרוץ.
ואז הגיע רגע אחד – לא דרמטי, לא קולנועי – שבו שאלתי את עצמי: זה באמת מי שאני רוצה להיות? ככה אני רוצה לחיות? מאותו רגע התחיל המסע שלי פנימה. גיליתי שיש בתוכי ילד שלא קיבל מקום. גבר שלא היה קשוב לרגשות שלו. איש משפחה שחשב ש"לספק" זה הכול. אדם מוכשר שלא העז לחלום על מה שבאמת מדליק לו את הנשמה. ולאט לאט, עם הרבה כנות ועם מוכנות לגעת גם בכאב – התחלתי לחזור לעצמי. במהלך 15 שנות נישואיי למדתי שההתפתחות האישית לא נשארת בתוך האדם: היא משנה זוגיות, מרפאת פצעים, פותחת לב, מחברת להורות אחרת, ומדליקה מחדש אש פנימית שכבר חשבתי שכבתה.
אז מה אני עושה היום? אני חי. חוקר. מקשיב. ומלווה אנשים במסע הכי חשוב שיש – המסע חזרה אל עצמם. אני מאמין שלכל אדם יש דרך ייחודית בעולם הזה. לא משנה אם אתה רואה חשבון, ראש ממשלה, מוזיקאי או נווד שמחפש את עצמו – מה שחשוב באמת הוא שתרגיש שאתה חי באמת. חי מתוך משמעות. חי מתוך אמת. חי מתוך הלב. אני כאן כדי להזכיר לך את מה שכבר נמצא בתוכך: הכוח, היצירתיות, החופש, והיכולת לברוא מציאות אחרת – מבפנים החוצה.
אני מאמין בך. באמת.